תמ"ש 19660/07, פלונית נ' אלמוני
כב' השופט בן ציון גרינברגר
עו"ד נחליאל גיתית לתובעת; עו"ד אביב פנחס לנתבע
03.09.2008
העובדות:
בני הזוג נישאו זל"ז כדמו"י ביום 9.9.93 ומנישואים אלה נולדו שני ילדים. חיי הנישואין של הצדדים עלו על שרטון ולאחר הליך גישור שלא צלח, עזב הנתבע את דירתם השכורה של הצדדים בחודש ספטמבר או נובמבר 2006. בחודש דצמבר 2006 רכשה התובעת דירה (להלן: "הדירה"), באמצעות סכום של 155,000$ שהעניק לה הנתבע (מאת הוריו) וכן באמצעות משכנתא שנטלה. בין הצדדים נערך הסכם ביחס לדירה שנרכשה, ולפיו, בין היתר, נרשמה הדירה ע"ש התובעת והנתבע בחלקים שווים, בעוד שהמשכנתא משולמת על ידי האם לבד. במסגרת ההליך דנן הגישה התובעת, בין היתר, תביעה למשמורת על הקטינים.
החלטה:
א. באשר לקביעת משמורתם של ילדים, העיקרון המכריע הוא עקרון טובת הילד, והוא העומד כעיקרון ראשון במעלה. עם קבלת תסקיר פקיד הסעד, בית המשפט מגבש תמונת מצב עובדתית עדכנית, אשר לאורה ימלא בית המשפט תוכן קונקרטי את המושג "טובת הילד" במקרה שעומד להכרעתו.
ב. מאז שנות ה-70 של המאה ה-20 ועד היום, מתנהל ויכוח בין הטוענים כי משמורת משותפת תורמת לרווחתם של ילדים לבין אלו הטוענים כי הסדר זה פוגע ברווחתם. את הוויכוח מלווים מחקרים אמפיריים התומכים בכל אחת מהעמדות. עם זאת, ברור שבית המשפט אכן יורה על משמורת משותפת אם יהיה זה לטובת הקטינים. על מנת שתישקל האפשרות הזאת, חייב בית המשפט להשתכנע כי קיימים מספר תנאים מוקדמים: מסוגלות הורית טובה של שני ההורים, רמה טובה של שיתוף פעולה בין ההורים, תפיסת הילדים את שני הבתים כמרכזים בחייהם, מרחק גיאוגרפי קטן בין בתי ההורים, והערכה הדדית. בשיטות משפט אחרות מורגשת נטייה לעודד הורים להגיע להסדר של 'החזקה משותפת' (Joint Custody) המחלק ביניהם שווה בשווה את גידולו של הילד והטיפול בו. אמנם הסדר כזה מצריך רמה גבוהה של שיתוף פעולה בין ההורים השרויים בקרע ובמתח עקב הפירוד שחל ביניהם, כשם שקשיים טכניים עלולים להכביד על ביצועה של החזקה משותפת. אבל סירובו השרירותי של צד לשתף פעולה בקביעת הסדר להחזקה משותפת נזקף לחובתו, אם ההסדר נכשל, וכתוצאה מכך, על בית המשפט להחליט מי מבין ההורים ראוי להעדפה בקבלת ההחזקה בילד. היתרון הטמון בהסדר להחזקה משותפת הוא, בראש ובראשונה, חיזוק תחושת האחריות השווה והמשותפת של שני ההורים לילד, להבדיל מהסדר המשחרר אחד ההורים, על פי רוב האב, מן הדאגה לילד.
ג. במקרה דנן, נקודת המוצא היא שפקידת הסעד המליצה על משמורת משותפת. לשיטתה, משמורת משותפת תענה במקרה דנן על הצרכים של הקטינים לנוכחות בחייהם של שני הורים ותשקף את ההתנהלות בפועל עובר לפרידה, שאז לא היתה האם ההורה הדומיננטי, אלא שני ההורים ניהלו הורות שוויונית. הסדר זה, כך נכתב בתסקיר, מכיר ביכולות ההוריות הטובות והשוות של ההורים, כל אחד וסגנונו הוא.
ד. אשר לטענות האם בדבר חזקת הגיל הרך, ראשית, הלכה פסוקה כי שיקול זה הוא רק אחד מהשיקולים אשר יש לקחת בחשבון ביחס לקביעה בידי מי יוחזקו הקטינים, והיא אינה שיקול בלעדי. הוראות סעיף 25 לחוק מחייבות את בית המשפט לדון בעניין משמורתו של קטין על בסיס עיקרון "טובת הילד". עיקרון זה טומן בחובו את מכלול השיקולים שיכולים להיות מובאים בחשבון והוא מתווה בפני בית המשפט את הכלל כי בחינתו של כל שיקול תיעשה מזווית הראיה של הקטין, מה היא טובתו וטובתו שלו בלבד. שנית, נחיצות החזקה מוטלת בספק כיום והיא נבחנת מחדש ואף אם היא עומדת על כנה, מן הראוי לציין שיש המתנגדים לה. שלישית, אין המדובר במקרה דנן בהענקת המשמורת לאב בלבד, תוך פסיקה בניגוד לחזקה, אלא המדובר בהמלצה למשמורת משותפת, וספק אם יש להסיק באופן גורף כי משמורת משותפת וחזקת הגיל הרך אכן סותרות זה את זו.
ה. לפיכך, ניתן תוקף של פסק דין להמלצות פקידת הסעד בנידון.
כב' השופט בן ציון גרינברגר
עו"ד נחליאל גיתית לתובעת; עו"ד אביב פנחס לנתבע
03.09.2008
העובדות:
בני הזוג נישאו זל"ז כדמו"י ביום 9.9.93 ומנישואים אלה נולדו שני ילדים. חיי הנישואין של הצדדים עלו על שרטון ולאחר הליך גישור שלא צלח, עזב הנתבע את דירתם השכורה של הצדדים בחודש ספטמבר או נובמבר 2006. בחודש דצמבר 2006 רכשה התובעת דירה (להלן: "הדירה"), באמצעות סכום של 155,000$ שהעניק לה הנתבע (מאת הוריו) וכן באמצעות משכנתא שנטלה. בין הצדדים נערך הסכם ביחס לדירה שנרכשה, ולפיו, בין היתר, נרשמה הדירה ע"ש התובעת והנתבע בחלקים שווים, בעוד שהמשכנתא משולמת על ידי האם לבד. במסגרת ההליך דנן הגישה התובעת, בין היתר, תביעה למשמורת על הקטינים.
החלטה:
א. באשר לקביעת משמורתם של ילדים, העיקרון המכריע הוא עקרון טובת הילד, והוא העומד כעיקרון ראשון במעלה. עם קבלת תסקיר פקיד הסעד, בית המשפט מגבש תמונת מצב עובדתית עדכנית, אשר לאורה ימלא בית המשפט תוכן קונקרטי את המושג "טובת הילד" במקרה שעומד להכרעתו.
ב. מאז שנות ה-70 של המאה ה-20 ועד היום, מתנהל ויכוח בין הטוענים כי משמורת משותפת תורמת לרווחתם של ילדים לבין אלו הטוענים כי הסדר זה פוגע ברווחתם. את הוויכוח מלווים מחקרים אמפיריים התומכים בכל אחת מהעמדות. עם זאת, ברור שבית המשפט אכן יורה על משמורת משותפת אם יהיה זה לטובת הקטינים. על מנת שתישקל האפשרות הזאת, חייב בית המשפט להשתכנע כי קיימים מספר תנאים מוקדמים: מסוגלות הורית טובה של שני ההורים, רמה טובה של שיתוף פעולה בין ההורים, תפיסת הילדים את שני הבתים כמרכזים בחייהם, מרחק גיאוגרפי קטן בין בתי ההורים, והערכה הדדית. בשיטות משפט אחרות מורגשת נטייה לעודד הורים להגיע להסדר של 'החזקה משותפת' (Joint Custody) המחלק ביניהם שווה בשווה את גידולו של הילד והטיפול בו. אמנם הסדר כזה מצריך רמה גבוהה של שיתוף פעולה בין ההורים השרויים בקרע ובמתח עקב הפירוד שחל ביניהם, כשם שקשיים טכניים עלולים להכביד על ביצועה של החזקה משותפת. אבל סירובו השרירותי של צד לשתף פעולה בקביעת הסדר להחזקה משותפת נזקף לחובתו, אם ההסדר נכשל, וכתוצאה מכך, על בית המשפט להחליט מי מבין ההורים ראוי להעדפה בקבלת ההחזקה בילד. היתרון הטמון בהסדר להחזקה משותפת הוא, בראש ובראשונה, חיזוק תחושת האחריות השווה והמשותפת של שני ההורים לילד, להבדיל מהסדר המשחרר אחד ההורים, על פי רוב האב, מן הדאגה לילד.
ג. במקרה דנן, נקודת המוצא היא שפקידת הסעד המליצה על משמורת משותפת. לשיטתה, משמורת משותפת תענה במקרה דנן על הצרכים של הקטינים לנוכחות בחייהם של שני הורים ותשקף את ההתנהלות בפועל עובר לפרידה, שאז לא היתה האם ההורה הדומיננטי, אלא שני ההורים ניהלו הורות שוויונית. הסדר זה, כך נכתב בתסקיר, מכיר ביכולות ההוריות הטובות והשוות של ההורים, כל אחד וסגנונו הוא.
ד. אשר לטענות האם בדבר חזקת הגיל הרך, ראשית, הלכה פסוקה כי שיקול זה הוא רק אחד מהשיקולים אשר יש לקחת בחשבון ביחס לקביעה בידי מי יוחזקו הקטינים, והיא אינה שיקול בלעדי. הוראות סעיף 25 לחוק מחייבות את בית המשפט לדון בעניין משמורתו של קטין על בסיס עיקרון "טובת הילד". עיקרון זה טומן בחובו את מכלול השיקולים שיכולים להיות מובאים בחשבון והוא מתווה בפני בית המשפט את הכלל כי בחינתו של כל שיקול תיעשה מזווית הראיה של הקטין, מה היא טובתו וטובתו שלו בלבד. שנית, נחיצות החזקה מוטלת בספק כיום והיא נבחנת מחדש ואף אם היא עומדת על כנה, מן הראוי לציין שיש המתנגדים לה. שלישית, אין המדובר במקרה דנן בהענקת המשמורת לאב בלבד, תוך פסיקה בניגוד לחזקה, אלא המדובר בהמלצה למשמורת משותפת, וספק אם יש להסיק באופן גורף כי משמורת משותפת וחזקת הגיל הרך אכן סותרות זה את זו.
ה. לפיכך, ניתן תוקף של פסק דין להמלצות פקידת הסעד בנידון.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
